החלטה בתיק בש"א 4727/07

1.       בקשה לעיכוב ביצוע של החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם ע' עבאס) בדבר ביצועו של חלק מפסק-דין שניתן על-ידי המפקח על רישום המקרקעין (כב' המפקח פ' לוי), המתייחס לסילוק ארון גז מחלל חדר המדרגות בבית משותף.

2.       המבקשים הנם בעלי דירות בבית משותף המצוי ברחוב קורא הדורות 35 בירושלים. המשיבה, נציגות הבית המשותף, הגישה כנגד המבקשים שתי תביעות אשר נדונו במאוחד בפני המפקח. בפסק-דינו קבע המפקח, בין היתר, כי על המבקשים לסלק בתוך 30 ימים ארון שהציבו בחדר המדרגות ובו מותקנים צינורות גז ומוני גז.

3.       בעקבות פסק-הדין הגישה המבקשת מס' 1 בקשה למפקח, שבה טענה, כי נבצר ממנה לקיים את פסק-דינו של המפקח, ועל כן היא מבקשת לבטלו. המבקשת הסבירה, כי פנתה אל חברת הגז על מנת להעביר את צינורות הגז והמונים אל תוך הדירה, אולם בקשתה נענתה בשלילה, שכן הכנסת מתקני גז לדירה מהווה סכנה בטיחותית והפרה של התקן. המפקח דחה את הבקשה, בנימוק כי הסמכות לשנות מפסק הדין אינה מצויה עוד בידיו אלא בידי ערכאת הערעור, אולם העיר, כי לכאורה יכולים המבקשים להסתמך על תשובתה של חברת הגז על מנת לנסות ולהביא לשינוי או לתיקון בפסק-הדין במסגרת הליך הערעור.

4.       המבקשים הגישו ערעור לבית משפט זה, אולם בהמלצת בית-המשפט הסכימו הצדדים כי הערעור יימחק, ונקבע, כי אם תוגש בקשה לפי פקודת בזיון בית-משפט או ייפתח הליך בהוצאה לפועל, יוכלו המבקשים לטעון כל טענה שיכלו להעלות בערעור, ובכלל זה את הטענה כי לא ניתן לבצע את פסק-הדין, וכי עובדה זו לא הייתה ידועה להם עובר למתן פסק-הדין (ע"א 5499/04).

5.       בהמשך פתחה המשיבה בהליך של ביצוע פסק-דין בלשכת ההוצאה לפועל. בעקבות כך הגישו המבקשים בקשה בטענת "פרעתי", שבה שבו וטענו, כי קיימות נסיבות מהותיות חדשות, אשר לא היו ידועות להם בעת מתן פסק-הדין, ואשר מונעות באופן אובייקטיבי את ביצועו של פסק-הדין בכל הנוגע לסילוק ארון הגז. ראש ההוצאה לפועל סבר, כי מן הראוי לפנות למפקח על מנת שיבהיר, האם פסק דינו מתייחס אך להסרת ארון הגז או שמא גם להעתקת ארון הגז למקום אחר. על כך השיב המפקח, כי פסק-הדין אינו קובע דבר באשר להעתקת ארון הגז למקום אחר ומתייחס אך ורק לסילוקו ממקומו הנוכחי. בעקבות החלטת ההבהרה של המפקח דחה ראש ההוצאה לפועל את הבקשה בטענת פרעתי, וקבע כי סילוק מתקני הגז יבוצע כפי שנקבע בפסק הדין.

6.       על ההחלטה לדחות את הבקשה בטענת פרעתי וכן על החלטת ההבהרה של המפקח הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה. בד בבד הגישו את הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד למתן הכרעה בערעור. לטענתם, קיימת הצדקה לעיכוב הביצוע הן משום שקיים סיכוי לכאורה שערעורם יתקבל, והן משום שמאזן הנוחות נוטה לטובתם.

7.       אשר לסיכויי הערעור, טוענים המבקשים לקיומן של מספר עילות המצדיקות את קבלת ערעורם. ראשית, ראש ההוצאה לפועל לא הבין נכונה את טענותיהם והפנה למפקח שאלה שלא התייחסה לקושי בביצוע פסק-הדין וכלל לא נגעה לטענת פרעתי שנטענה. למעשה היה עליו לבחון האם פסק-הדין היה ניתן כפי שניתן, לו היה המפקח מודע לחוסר היכולת להעתיק את ארון הגז לדירתם של המבקשים; בהקשר זה טוענים המבקשים, כי ראש ההוצאה לפועל כלל לא התייחס לטענת המבקשים כי נבצר מהם למלא את פסק-הדין, אף שבמסגרת הדיון בטענת פרעתי נתונה לראש ההוצאה לפועל סמכות שלא להורות על ביצוע פסק-הדין בשל שינוי נסיבות מהותי. במיוחד אמורים הדברים, כאשר המפקח העיר בעצמו כי בעקבות תשובתה של חברת הגז השתנו לכאורה הנסיבות; שנית, נפל פגם בהליך שהתנהל בפני המפקח בעקבות שאלת ההבהרה שהופנתה אליו, משום שהוא לא שמע את טענות הצדדים כמצוות תקנה 20 לתקנות ההוצאה לפועל בטרם נתן את תשובתו.

8.       אשר למאזן הנוחות, טוענים המבקשים, כי למשיבה כלל לא ייגרם נזק מעיכוב הביצוע, שכן ארון הגז מצוי בקומה האחרונה, באופן שאיש אינו רואה אותו מלבד המבקשים ומלבד שוכר של דירה נוספת בבניין, אשר אינו עובר על פניו. כמו כן נטען, כי הארון הנו קטן בממדיו, מצוי במקומו מזה שנים, ואינו מקים סכנה בטיחותית, מה גם שבחדר המדרגות קיימים ארונות דומים נוספים והמשיבה כלל לא פעלה להסרתם. מנגד, הסרת ארון הגז תפגע קשות במבקשים, שכן אלו יישארו ללא אספקת גז כלשהי. נוכח העדר האפשרות להתקין את ארון הגז בדירתם ייאלצו המבקשים להתקין ארון גז במקום אחר ברכוש המשותף, פעולה אשר תביא, מן הסתם, לפתיחת הליך משפטי חדש כנגדם, ועל כן גם מטעם זה יש להיעתר לבקשתם.

9.       המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, פסק-הדין חייב את המבקשים לסלק את ארון הגז ולהחזיר את המצב לקדמותו, והוא אינו מתייחס לפתרון באשר לאספקת גז חלופית למבקשים. המבקשים יכלו להציג את עמדתה של חברת הגז גם בדיון הראשון שהתקיים בפני המפקח, ועל כן לא מדובר בשינוי נסיבות לאחר פסק-הדין. גם בהמשך, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל או הליכי בזיון בית-המשפט, נמנעו המבקשים באופן עקבי להוכיח את טענת הנבצרות, על-ידי העדת הנציג מטעם חברת הגז, ועל כן צדק ראש ההוצאה לפועל בהתעלמו מטענה זו.

10.     בתשובתם לתגובת המשיבה, טענו המבקשים, כי ב"כ המשיבה הודה, במסגרת ע"א 5499/04, כי תקנות חברות הגז אינן מאפשרות להציב את ארון הגז בדירת המבקשים, ועל כן טענה זו כלל לא הייתה בגדר פלוגתא, ומכאן שלא היה צורך לזמן את נציג חברת הגז לעדות. כמו כן טענו המבקשים, כי לא ידעו על חוסר האפשרות להעתיק את ארון הגז עובר למתן פסק-הדין, וכי לו היו יודעים על כך היו מיידעים את המפקח מבעוד מועד על מנת שתהיה בפניו התמונה המלאה.

11.     לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה. להלן אפרט את נימוקיי.

נוכח קביעת בית-משפט זה במסגרת ע"א 5499/04, אשר נתנה תוקף להסכמת הצדדים, הייתה שמורה למבקשים הזכות להעלות לפני ראש ההוצאה לפועל טענה כי לא ניתן לבצע את פסק הדין, וראש ההוצאה לפועל היה צריך להידרש לשאלה האם התרחש בענייננו שינוי נסיבות מהותי אשר נוצר לאחר מתן פסק-הדין, ואשר מצדיק את אי ביצועו. תגובות הצדדים מלמדות על מחלוקת הקיימת בשאלות אלו, אשר מן הראוי לבררה.

עוד יש ליתן את הדעת על כך שהארון מצוי בחדר המדרגות מזה שנים ולעובדה כי פסק דינו של המפקח ניתן עוד בחודש יוני 04', ואף מאז נותר הארון במקומו עד היום. המשיבה לא התייחסה בתגובתה לשאלת מאזן הנוחות, ונראה כי הנזק העלול להיגרם לה מהשארת הארון במקומו עד למתן הכרעה בערעור קטן מהנזק העלול להיגרם למבקשים אם יסולק הארון ותמנע מהם אספקת הגז לדירתם. נראה כי בשיקול זה יש כדי להטות את הכף לעבר עיכוב הביצוע.

לאור האמור לעיל, אני מורה על עיכוב ביצועה של החלטת ראש ההוצאה לפועל בדבר ביצוע אותו חלק מפסק-הדין המורה על הסרת ארון הגז, וזאת עד למתן פסק-דין בערעור.

ניתנה היום כ"ב באדר, תשס"ז (12 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.

כעולה מהודעתה של המשיבה מיום 6/3/07, עו"ד רביבי אינו מייצג את המשיבה במסגרת הליכי הערעור. המזכירות תעדכן את המען למשלוח כתבי בית דין למשיבה: ת"ד 10266, ירושלים, ותמציא העתקים מההחלטה לב"כ המבקשים ולמשיבה.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: